Blessing on Samsa/Gozhgidzha or Beechak

I. Introduction

Samsa/Gozhgidzha is a savory pastry that consists of dough filled with a seasoned meat mixture, typically lamb or beef, finely chopped onions and a bit of fat. The dough is traditionally prepared in a similar way to bread dough, using ingredients like flour, water, salt, and possibly yeast or baking powder for leavening. Beechak is a triangle shaped pastry stuffed with pumpkin.

Bread and baked dough products, though receiving the blessing of hamotzi lechem min ha’aretz, the Gemara (Berachot 42a) concludes that pat haba bekisanin gets the blessing of bore mine mezonot. This is the opinion of the Rif (29b) and the Rosh (30). What is pat haba bekisanin?

 

II. Halacha

There are three primary opinions regarding the definition of pat haba bekisanin.

1. Talmidei Rabenu Yona cite the opinion of Rabenu Chananel that pat haba bekisanin is a pastry that comes as a pocket and is filled with almonds, honey and various sweets. The poskim explain that this distinction only applies when the filling is baked together with the dough, not added after the dough has already been baked.
2. The Rambam defines pat haba bekisanin as dough that contains sweet ingredients in addition to water. Thus, pat haba bekisanin is defined more by the composition of the dough rather than what is placed inside the dough. The Bet Yosef explains that this means the mixed agent is discernible in the taste of the dough. According to the Ashkenazi custom, one still recites the hamotzi blessing (as explained by the Rama in his Darkei Moshe), unless the dough is primarily kneaded with these substances.
3. Rav Hai Gaon on the other hand, is said to define pat haba bekisanin by its final form - a dry, crispy product.

Rav Yosef Karo in his Bet Yosef and Shulchan Aruch  accepts  all three cited interpretations. This means that any baked item that meets any of the three described criteria gets the blessing of bore mine mezonot.

Thus, it would seem that Samsa/Gozhgidzha should be considered fit for the blessing of bore mine mezonot, given that it is filled like a pocket. This is the understanding of the Taz.  Nevertheless, a few seifim later, Maran Shulchan Aruch (based on the Sefer Ha’agur ) rules  that dough baked with meat or cheese is considered hamotzi.

The achronim raise the obvious question: namely, why shouldn't Samsa/Gozhgidzha, which is filled with meat, be considered pat haba'a bekisanin, following his earlier ruling about bread dough containing a filling? The Taz (168:6)  clarifies that the latter ruling applies to someone who consumes a volume of these baked goods equivalent to a full meal. In such a case, even though they qualify as pat haba'a bekisanin (bread containing a filling), one must still recite the hamotzi blessing beforehand and birkat hamazon afterward. Therefore, according to the Taz, Samsa/Gozhgidzha should be categorized as pat haba'a bekisanin. They would require the blessing of mezonot as long as the amount consumed is less than 216 grams.

However, the Magen Avraham (168:44)  introduces a nuanced distinction. He proposes that the blessing recited might depend on the type of filling used. A difference exists between the fillings (discussed in Siman 168:7 and 168:17). When the filling is sweet, the baked good is likely intended as a snack or dessert. In this case, it would no longer be considered bread, and the blessing of mezonot would be appropriate. This aligns with the category of pat haba'a bekisanin. However if the filling is meat or cheese, the baked good is likely intended as part of a meal itself. It therefore retains its status as bread. Consuming such a food would be similar to eating a sandwich filled with meat or cheese, and the hamotzi blessing would be required.

Therefore, according to the Magen Avraham, on Samsa/Gozhgidzha hamotzi blessing would be required.

There are acharonim on both sides of the aisle. The Ben Ish Chai  and the Kaf Hachaim (168:137) ruled according to the opinion of the Taz. However, Rav Ovadia Yosef  argued and sided with the Magen Avraham.

Rav David Yosef  raises a concern. Even if we were to accept the Magen Avraham's distinction and recite hamotzi before eating pastries with meat or cheese fillings, there's still a question about reciting the blessing of al netillat yadayim beforehand and the birkat hamazon that would constitute beracha levatala, and the principle of safek berachot lehakel suggests that in cases of doubt about blessings, it's best to abstain. Therefore, to avoid this uncertainty altogether, the Halacha Berura offers two solutions: (1) Eat these pastries only after reciting hamotzi on regular bread, or (2) Consume a full meal's worth of the pastries: The Halacha Berura specifies a volume equivalent to three eggs (approximately 162 grams) as sufficient. By reaching the meal volume threshold, there's no doubt the birkat hamazon blessing applies

Thus, we have three shitot when it comes to Samsa/Gozhgidzha

1. According to the Taz and the Ben Ish Chai - bore mine mezonot
2. According to Magen Avraham and Rav Ovadia Yosef - hamotzi
3. According to Rav David Yosef - eat them during the meal or more than 162grams to recite hamotzi

III. Minhag of the Bucharian Jews

The custom amongst the Bucharian Jews is to recite bore mine mezonot on Samsa/Gozhgidzha or similar items. Rav Avraham Aminov Tamudi (1854-1939)  clearly writes  that the blessings on these pastries is bore mine mezonot.

Rav Rafael Shamsiyev in Bechori Yisrael  adds that Bucharian Jews traditionally consume Samsa/Gozhgidzha as a snack or appetizer, and it's uncommon for someone to eat them in quantities that constitute a full meal. Furthermore, the fat or oil content is usually noticeable in the dough's taste, which according to the Rambam  qualifies them as pat haba bekisanin. Combining this customary practice with the concern of reciting birkat hamazon in vain (if the halacha follows the Taz's view), there seems to be justification for reciting bore mine mezonot on Samsa/Gozhgidzha and similar pastries.

If puff pastry dough is used, which characteristically forms a crust, then reciting bore mine mezonot would definitely be required according to all opinions.

 תלמידי רבינו יונה (ברכות כט. ד“ה שאין)

  ברכות פרק ג' ה“ט

  בית יוסף (סימן קסח)

  בעל הערוך בשם רבינו האי גאון

  סימן קסח סעיף ו-ז

פת הבאה בכיסנין --

• יש מפרשים פת שעשוי כמין כיסים שממלאים אותם דבש או סוקר ואגוזים ושקדים ותבלין והם הנקראים רישקולא"ש ריאלחש"ו,
• ויש אומרים שהיא עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה והוא שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה
• ויש מפרשים שהוא פת בין מתובלת בין שאינה מתובלת שעושים אותם כעבים יבשים וכוססין אותם והם הנקראים בישקוני"ש.

והלכה כדברי כולם, שלכל אלו הדברים נותנים להם דינים שאמרנו בפת הבאה בכסנין

6  The Biur Halacha suggests that it's possible for each opinion to ultimately agree. Therefore, Maran in the Shulchan Aruch, to accommodate all views, did not recommend that a God-fearing person consume these items as part of a bread meal.

7  Nevertheless, according to halacha, if one eats a full meal (8 kezayitim or more which is 216 grams) of a mezonot item that are baked (like cake), one must recite the hamotzi blessing and birkat hamazon. However, mezonot items that are cooked and do not resemble bread, even if eaten as a full meal (8 kezayitim or more), are always considered mezonot. Examples include farina, oatmeal, noodles, and couscous. See Chazon Ovadia Berachot page 56, Halacha Brurah 168:16, Ben Ish Chai - Pinchas 19, Kaf Hachayim 168:45.

  ט“ז סימן קסח ס“ק ו

ובכלל זה מה שעושין בפורים עיסה רחבה וכפולה וממלאין אותה בשומשמין ואין חילוק בין מילוי בפירות או בבשר ודגים

  האגור (סימן רטז)

 המולייתות שקורין פשטידא או טורט"א הנאפות בתנור בבשר או בדגים או בגבינה אף על גב דבשר ודגים וגבינה עיקר מברכים עליהם המוציא דמין דגן חשיבי ליה אינשי. והם דברי שבלי הלקט (סי' קנט) בשם ה"ר ישעיה וטעמא משום דבתר המינין אזלינן

  סימן קסח סעיף יז

פשטיד"ה הנאפת בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון

  ט“ז (סק“כ)

 נלע“ד… אלא דודאי יש בזה דין כסנין ואי קבע סעודה מברך המוציא וע"ז קאמר דה"א דפשטיד"א זו אפי' קבע סעודה לא יברך המוציא מכח דבשר עיקר קמ"ל דלא ואע"ג דלא זכר כאן בש"ע דמיירי שקבע סעודה אין בכך כלום דאי בא הש"ע להשמיענו דאין בזה דין כסנין ויש חילוק בין מילוי בשר למילוי בשמים ה"ל להשמיענו זה לעיל בדין כסנין במקום שכ' דיש דין כסנין מחמת המילוי אלא ברור דאין חילוק דכמו שבשר ודגים באים ללפת הפת כן באים פירות ללפת את הפת כדאי' בסי' קע"ז בפירות שאוכל עם הפת וכאן ודאי הוה פת בכיסנין ויש בהן ברכת המוציא אם קבע עלייהו וקמ"ל דאפי' לאותה דיעה שכ' לעיל מזה דאפי' בקבע סעודה לא מהני אבל בזה מהני קביעות סעודה דיש בו שייכות המוצי' ובהא סליקנא ונחיתנ' דטיגון במשקה הוה כסנין כדלעיל…

  מגן אברהם (ס“ק מד)

 בבשר או בדגים - וכיוצא בזה אפילו לא קבע עליו דהנהו לא מבטלי תורת לחם דהם עצמן מזון עיין ריש סי' קע"זמשא"כ פירות דהוי קינוח עס"ז וכ"מ בש"ג כ"כ של"ה

  בן איש חי (פרשת פינחס אות כ)

 אבל עיסה שנלושה במים לבד ועשה ממנה קודם אפייתה כמין כיסין ומלאם בשר או דגים או גבינה אין זה פת כיסנין לכולי עלמא, יען דיש אומרים כיון דבשר וגבינה ודגים הם בלאו הכי באים ללפת את הפת אין מבטלים את העיסה מתורת לחם, דשאני מאותם כיסין שממלאים באגוזים וסוכר ושאר פירות דאין דרך ללפת בהם הפת, ויש חולקין וסבירא להו כיון דאין דומין ללחם גמור יש להם דין כיסנין ומברכין עליהם בורא מיני מזונות וברכה מעין שלש וכן עיסה שנלושה במים בלבד ואינה מתובלת ואינה ממולאת אלא שעושים אותה עוגות יבשות וכוססין אותה לתאבון, הנה גם בזה יש פלוגתא הנזכרת, ולענין הלכה נקטינן בין בזה ובין בזה לברך בורא מיני מזונות וברכה מעין שלש

  הליכות עולם (ח“ב עמ’ קטו), חזון עובדיה (בברכות עמ’ סז)

  הלכה ברורה (ח“ח עמ’ תפב)

  He published Likutei Dinim in 1900 for the common folk in Judeo-Tajik and was the accepted code of law for the Bucharian community.

  Translation to Hebrew by Rav Hillel Haimoff:

Likutei Dinim - Siman 46:1

פת הבא בכיסנין… עשה בצק כמין כיס ומילא אותו בסוכר או דבש ואגוזים ושקדים או בשר, או מיני תבלינים…ומברך עליהם בורא מיני מזונו

  בכורי ישראל (ח“ב עמ’ עג-עו)

  ברכות פרק ג' ה“ט

By Rabbi Nissan Shalomayev,
Rav, Bukharian Jewish Cong. of Hillcrest, Kehilat Ohr V'Achdut